מתכננת לעבור ניתוח פלסטי בחזה וחוששת שלא תוכלי להניק? לפנייך התשובות לכל השאלות המטרידות..
למרות שניתוחי החזה נפוצים מאוד, עדיין קיים בקרב נשים רבות החשש מפגיעה ביכולת להניק. בכדי להסיר ספקות, ריכזנו עבורכן את כל המידע הדרוש, וכיצד ישפיע, אם בכלל, כל אחד מניתוחי החזה על יכולת ההנקה:
1. ניתוח הקטנת חזה מיועד לנשים עם שדיים גדולים מאוד שגורמים לשינויים בעמוד שידרה צווארי וגבי שמתבטא בכאבי גב, לשקעים ושינויים בעצמות הבריח שנגרמות מרצועות החזייה, להתמתחות עצבי הפיטמה כלפי מטה ועיבוד התחושה, ולדלקות עור באזור קפל השד כתוצאה מהזעה וחיכוך.
את הניתוח ניתן לבצע בשיטה הישנה, עם חתך בצורת T הפוך, כלומר, צלקת סביב הפיטמה, צלקת יורדת בין הפטמה לבין קפל השד ובנוסף צלקת בקפל השד. או בטכניקה החדישה כפי שמסביר ד"ר יוסף ברגר, מומחה לכירורגיה פלסטית: "היום ניתן לבצע את הניתוח גם ללא החתך בקפל השד. טכניקה זו תפסה תאוצה ונמצאה מתאימה במיוחד לשדיים גדולים ונפולים".
הניתוח מתבצע בהרדמה כללית ובאשפוז של 24 שעות. למחרת יום הניתוח, משתחררת המנותחת כשהיא ללא תחבושת ולבושה בחזייה נוחה. רוב התפרים נמסים ואת התפרים המעטים מסירים לאחר שבועיים.
יכולת ההנקה עלולה להיפגע לאחר ניתוח הקטנת חזה, היות ובמהלך הניתוח, כשמוציאים רקמות שד, יש חשש לפגיעה בצינוריות החלב. אך לא בהכרח, מסביר ד"ר ברגר: "בשיטה המתקדמת, שבה נמנעים מחתך בקפל השד, קטן הסיכוי לחיכוך ולפגיעה בצינוריות החלב. לאחר שנמצא כי כ-50% מכלל הנשים שעברו את הניתוח בשיטה החדשה הצליחו בסופו של דבר להניק, נוטים יותר ויותר מנתחים לעבור גם הם לטכניקה המתקדמת". עוד מוסיף ד"ר ברגר כי למרות שיכולת ההנקה לא בהכרח נפגמת, יש לזכור כי כל השינויים החלים בשדיים כתוצאה מהנקה יחולו גם בשדיים של מי שתעבור הגדלה או הקטנת חזה.
2. ניתוח הגדלת חזה מיועד לנשים בעלות חזה קטן ממדים השומר על זקיפות טבעית. ככל שהחזה רפוי יותר ונפול, הגדלת חזה בלבד אינה פותרת את הבעיה לחלוטין ואז יש צורך גם בהרמת חזה.
הגדלת החזה מבוצעת בעזרת שתל סיליקון. השתל מוחדר מאחורי רקמת השד הטבעי, לעיתים מאחורי השריר (פרמטר אותו יבחן ד"ר ברגר במהלך פגישת הייעוץ ולאחר בדיקה ומדידות) ודוחף את רקמת השד קדימה. לצורך החדרת השתל, מבצע המנתח מרווח אנטומי בין השד הטבעי לבין דופן בית החזה. במרווח זה, הקרוי גם "כיס", מוחדר שתל הסיליקון. לשם החדרת הסיליקון ניתן להשתמש באחד משלושת החתכים המקובלים: חתך בהיקף הפטמה, חתך בקפל בסיס השד, וחתך בבית השחי, כאשר החתך בקפל תחת השד הוא המומלץ ביותר.
הניתוח מתבצע ללא צורך באשפוז ובהרדמה כללית. בסוף הניתוח חובשים את החזה ל- 24 שעות ולמחרת מחליפים את החבישה בחזייה שהוכנה מראש.
ההנקה לאחר ניתוח הגדלת חזה מתאפשרת ללא כל בעיה. כאשר מחדירים את השתל למעשה לא מזיזים כלל את הפטמה, ולכן אין כל חשש לפגיעה בצינוריות החלב וביכולת להניק. ד"ר ברגר: "נשים שמחליטות להגדיל את החזה צריכות לזכור כי החזה שלהן, כמו אצל שאר הנשים המניקות, עשוי לגדול עוד יותר בתקופת ההיריון, ולכן חשוב שהשתל לא יהיה גדול מדי".
3. ניתוח הרמת חזה מתאים לשדיים שעברו למצב צניחה, כלומר שקו גובה הפטמה צנח מעבר לקו גובה קפל בסיס השד בשני סנטימטר או יותר. במקרים כאלו הגדלה בלבד לא תעזור היות והיא רק תגדיל את הנפילה. במקרים כאלה יש "לאסוף" את השדיים, כלומר למתוח את עור השדיים וכך "להרים" אותם. ע"י הרמת השדיים אנו מחזירים את הפטמה לגובה הנכון שלה. הגובה הנכון הוא גובה אמצע הזרוע או מעל לצלע החמישית. היות וכך בכל טכניקות ההרמה יהיה קו תפר (צלקת) סביב הפטמה. הדרך הנכונה ברוב המקרים של צניחת השדיים היא להוסיף צלקת תומכת כלפי מטה לכיוון קפל בסיס השד (אין צורך בחלק האופקי של צלקת T הפוך).
הניתוח מתבצע בהרדמה כללית ובד"כ ללא אשפוז. בתקופה שלאחר הניתוח יש ללבוש חזייה נוחה ותומכת. יכולת ההנקה לאחר ניתוח הרמת חזה אינה נפגמת, היות ואין פגיעה בצינוריות החלב. אולם, טוען ד"ר ברגר: "חשוב לדעת כי נשים הזקוקות לניתוח הרמת חזה סובלות מרקמת שד ועור רופפים. לכן אותן נשים, גם אם הן תעבורנה את הניתוח, עדיין קיים חשש שההנקה תשפיע מאוד על צורת החזה שלהן שעלול לצנוח שוב. במידה והאישה מתכננת להיכנס להריון בטווח של השנתיים הקרובות, עדיף להמתין עם הניתוח עד לאחר תום תקופת ההנקה".
ד"ר ברגר וצוות מרפאתו יעמדו לרשותכן לייעוץ, התאמה אישית, תאום ציפיות וליווי אישי לפני ואחרי הניתוח.
בהצלחה!